מור נ' כסלו תובלה וסחר בע"מ

החלטה

זוהי בקשת רשות להגן, ובגין תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר על סך 20,000 ₪.

טענות הצדדים

בין המשיבה והמבקשת שררו יחסים עסקיים לפיהם חברת "אלומה" באמצעות המשיבה אשר הינה המנהלת, נהגה לרכוש שמנים ארומתיים בישראל ונעזרה בשירותי השילוח של המבקשת לצורך קבלת השמנים במשרדיה שבסלובניה, כשבפועל שירותי השילוח נעשו באמצעות חברתDHL . בחודש יוני פנתה אלומה אל המבקשת, לצורך ביצוע שילוח נוסף, שילמה עבור השמנים ליצרן הישראלי וכן שילמה למבקשת מראש עבור שירותי השילוח, המבקשת אספה את החבילה מהיצרן הישראלי אולם החבילה לא הגיעה לידי אלומה.

בחודש אוגוסט פנתה אלומה למבקשת באמצעות ב"כ בדרישה לפיצוי בגין אובדן המשלוח, לאחר חליפת מכתבים נחתם הסכם פשרה ביום 21.09.09, בו סוכם כי המבקשת תשלם לאלומה סך של 20,000 ₪ ובתוך 7 ימים. זמן קצר לאחר מכן נתבקש תיקון ל 14 יום והצדדים חתמו על התיקון. ביום 24.09.09 שלחה המבקשת הודעה על ביטול הסכם הפשרה (להלן:"ההסכם").

המבקשת טוענת להעדר יריבות בינה ובין המשיבה. לטענתה, ההסכם בוטל כדין ושלושה ימים בלבד לאחר החתימה ול"אלומה" לא נגרם כל נזק כתוצאה מהביטול. לטענתה, אלומה קיבלה פיצוי בגין העיכוב במסירת המשלוח ולקחה על עצמה את התשלום בגין משלוח חלופי. לטענתה, ההסכם נחתם, באשר מצאה המבקשת לנכון לפצות את אלומה ובסך שסוכם, החתימה על ההסכם התבססה אך ורק על העובדה כי DHL הודיעה למבקשת שבשל אובדן המשלוח המבקשת תפוצה ע"י DHL בסכום המהווה בקירוב את סך הפיצוי שניתן לאלומה בהסכם הפשרה. לטענתה, זמן קצר לאחר החתימה על ההסכם ובשל טעות במידע שסיפקה DHL למבקשת, הסתבר כי הזיכוי שניתן ע"י DHL עבור משלוח אחר ולא המשלוח נשוא התביעה ואשר בגינו התקבל פיצוי זעום ביותר. המבקשת טוענת כי מס' ימים לאחר החתימה על ההסכם, הודיעה לה DHL כי המשלוח אותר ונמצא בדרכו למשרדי אלומה, וביום 2.11.09 נמסר לאלומה אך זו סירבה לקבלו. לטענתה, בשל הסירוב , וככל שנגרם לאלומה נזק, יכולה הייתה למנעו בקבלת המשלוח ומשלא עשתה כן אינה זכאית לפיצוי.

המשיבה טוענת כי הינה בעלת המניות ומורשית החתימה היחידה באלומה והמבקשת מודעת לעובדה כי המשיבה הינה נציגת אלומה, ההסכם בוטל בשל טעות בכדאיות העסקה ושלא כדין, מאחר ובין המשיבה והמבקשת התנהל מו"מ, תכתובות וטלפונים והמבקשת בעצמה ערכה את הסכם ושלחה אותו לחתימת המשיבה. המשיבה טוענת כי אינה מנסה להתעשר באשר המשלוח לא התקבל אצלה.

דיון והכרעה

על מנת שבקשת הרשות להגן , תתקבל, די בכך שהמבקש יראה הגנה לכאורה. דהיינו, המבקש יהיה זכאי לקבל רשות להתגונן, אם טענותיו, בהנחה שהן נכונות, מגלות הגנה כנגד התביעה, אפילו תהיה זו הגנה דחוקה. ראה: א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 310.

ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית (2006) מעודכנת ומתוקנת, עמ' 155 ועמ' 200 - 209.

לאחר עיון בחומר שבתיק ושמיעת הצדדים אני מחליט לדחות את הבקשה, מן הטעם שלא ראיתי שבפני הגנה לכאורית אפשרית וכנדרש בשלב דיוני זה.

אין חולק כי המשלוח נשוא התביעה לא הגיע ליעדו במועד. ולשם פיצוי ולסיום המחלוקת בין הצדדים נחתם הסכם פשרה, המבקשת ניהלה מו"מ ובנוגע להסכם, כשבסופו של יום חתמה על ההסכם וכפי שהודתה בסיכומיה ( ס' 9) "הסכם הפשרה נחתם באשר מצאה המבקשת לנכון לפצות את אלומה.." (וכן ס' 10 לתצהיר בבקשה). לטענת המבקשת, בשל טעות במידע שסיפקה DHL הסתבר כי הפיצוי שהתקבל ע"י DHL ניתן עבור משלוח אחר ולא המשלוח נשוא התביעה, לפיכך בוטל ההסכם.

אני סבור שטענות ההגנה מלאכותיות, ואין בהן ממש. לעניין מעמד התובעת/משיבה, הטענה סותרת את התנהלות הצדדים עד עובר לחתימת הסכם הפשרה ביניהם, ולא ראיתי ולו לכאורה שקיימת מחלוקת אמיתית לעניין זכאות המשיבה, מנהלת החברה, לפעול בעניין על-פי ההמחאה שצורפה. בכל מקרה, כל תשלום שישולם למשיבה תיחשב היא כמתחייבת לשפות באותו סכום את המבקשת/נתבעת, ככל שתתבע ותחויב לשלם כספים נוספים לאלומה, ובקשר לעניין נשוא הדיון כאן.

כן לא ראיתי שהתקיימו בנסיבות כאן יסודות הטעות הנטענת, ולפי סעיף 14 ב לחוק החוזים חלק כללי, וכי ככל שבדוחק מתקיימים, שיש משיקולי צדק מקום לקבוע שהסכם הפשרה- הבסיס לתביעה, בוטל כדין בשל הטעות הנטענת. דיונית אין פירוט מספק לעניין, תוך הבהרת כל השתלשלות העניינים הרלוונטית, כולל תאריכים ושיחות בין המבקשת ל- DHL והטענה בעניין סתמית. לו המבקשת חשבה שחוזית חבותה מסויגת וכפופה לשיפוי ובסכום תואם מ- DHL הייתה צריכה לציין זאת בהסכם, תוך השארת תנית ביטול מוסכמת. לפני עריכת ההסכם, לא הייתה שום טעות אצל המבקשת, והכשל הוא בביצוע זיכוי בינה לבין DHL. אין כשל זה נכנס לכדי טעות המזכה את המתחייב לבטל הסכם לפיצוי, שכבר נכרת ושעה שכל הנתונים ידועים למועד הכריתה.

לא ראיתי גם שהמבקשת מבקשת להתעשר שלא כדין, כאמור המשלוח לא הגיע במועד וכאשר תמורתו שולמה לספק. ברי, שאין המשיבה פועלת שלא למטרות רווח, ואי הגעת הסחורה ללקוח בחו"ל גורמת נזקים אותם רשאית לתבוע ממי שממנו הוזמן השירות, ואין בתביעה ותשלום על פיה להוות עשיית עושר ולא במשפט.

נוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית.

התביעה מתקבלת במלואה.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות משפט, האגרה צמוד ונושא ריבית כחוק מיום תשלומה, וכן שכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪, בצירוף מע"מ כחוק, צמוד ונושא ריבית כחוק, מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן לצרף פסיקתא לחתימה.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.